מיסוד הוא תהליך שבו משמעויות, פרקטיקות ומבנים נפוצים בשדה ארגוני והופכים להיות מובנים מאליהם. לתהליך זה יש ממד חומרי – התנהגויות, פרקטיקות ומבנים שמאומצים על ידי ארגונים שונים; וממד סמלי – המשמעויות הנלוות אליהם. במחקר עד היום נבחנו הפן החומרי והפן הסמלי לחוד. במחקר זה אני מבקשת להבין את יחסי הגומלין בין שני הפנים הללו. מקרה המבחן שבמוקד המחקר שלי הוא המיסוד של תגמול מנהלים. תגמול מנהלים – על ידי שכר, מניות, הטבות וכדומה – הוא פרקטיקה ארגונית שנחקרה רבות. על סמך המחקר, אנחנו יודעים כי מאז שנות ה-70 חלה עלייה דרמטית בתגמול מנהלים, פי כמה וכמה מהעלייה בשכר העובדים הרגילים בתקופה זו. במחקרי אני מבקשת לבדוק אילו מערכות משמעות תמכו בשינוי החומרי הזה, וכיצד הן הצדיקו אותו. כמו כן, אני מבקשת לבדוק מה קדם למה – שינוי באופן בו אנו חושבים על מנהלים, או התגמול שנחשב לגיטימי לתת להם? במסגרת המחקר, בחנתי ביחד עם תלמידת מ"א שלי, סופי מלכה, את השינוי באופן שבו העיתונות הכלכלית הבנתה את דמות המנהל בין 1970 (התקופה שבה החלה העלייה בפיצוי מנהלים) ל-2007 (רגע לפני המשבר הכלכלי של 2008). על סמך קריאה נרטיבית של כתבות על חברות שהופיעו בגיליון השנתי של Fortune 500, אנחנו מראות כי בעוד בתחילת התקופה מנהלים היו דמויות משנה בסיפור של החברות, עם השנים הפכו המנהלים לגיבורי הסיפור, והחברות עצמן נסוגו לרקע. האדרה כזו של דמות המנהל יכולה לספק הסבר חלקי ללגיטימציה התרבותית-חברתית שניתנת לסכומי העתק שמנהלים מרוויחים. המחקר כולל גם בחינה של הבניית דמות המנהל בעיתונות הכללית ובמחקר האקדמי. לבסוף, המחקר כולל גם בחינה של הוויכוח על תגמול המנהלים, וסוגי השיחים הלוקחים בו חלק – בהם השיח הכלכלי, המשפטי, הניהולי והביקורתי.