מהי השפעת גודל (או כמות) על צורת אחיזתנו בעצמים? תיאוריות פסיכולוגיות גורסות שעיבוד גודל (או כמות), מיקום וזמן מתרחש באופן אינטראקטיבי ומתווך על-ידי אזורים משותפים במוח. עיבוד מסוג זה נחוץ לצורך קואורדינציה מוטורית מדויקת. לדוגמה, כדי לתפוס כדור עלינו לחשב בו זמנית את גודלו, מיקומו, מהירותו ואת הזמן שיידרש לו להגיע אלינו. מחקרים קודמים הראו כי רבים מחישובים אלו נעשים באזורים מוחיים משותפים. המחקר הנוכחי בחן את השפעתה של כמות – בין אם היא מספרית או לא מספרית – על פעולות אחיזה. הראינו כי ערך מספרי (סִפרה גדולה או קטנה) משפיע על מידת הפתיחה של האצבעות בשעה שאנשים אוחזים בעצמים פשוטים. במסגרת המחקר התבקשו נבדקים לאחוז עצמים מלבניים שעליהם הוצגו ספרות ולהניח כל אחד מהם במיקום מסוים על פי קריטריון ספציפי שהשתנה מניסוי לניסוי, כמו למשל זוגיות המספר (כלומר היותו זוגי או לא זוגי). כשהוצגו לנבדקים ספרות גדולות יחסית כמו 8 או 9 הם פתחו את אצבעותיהם למרווח גדול יותר ביחס למצבים בהם הוצגו ספרות קטנות כמו 1 או 2. השפעות דומות נצפו גם כשנבדקים לא התבקשו להתייחס לערך המספרי של הספרות, אלא להיבטים לא רלוונטיים כמו צבע הספרות, מה שמראה כי השפעת הערך המספרי על אחיזה היא השפעה אוטומטית ולא רצונית. בהמשך הראינו כי ספרות משפיעות על אחיזה גם כשהן מוצגות באופן שמיעתי, על ידי השמעת מילים דרך הרמקולים. יתרה מכך, הראינו שאין כלל צורך בסִפרה כדי להשפיע על אחיזה, אלא שהצגה של כמות, גם לא מספרית, מביאה להשפעה דומה על פתיחת האצבעות. לדוגמה, כשמשמיעים לנבדקים צליל ארוך הם פותחים את אצבעותיהם למרווח גדול יותר יחסית למצב בו משמיעים צליל קצר. ממצאים אלו מדגישים את הקשר ההדוק בין עיבוד כמות לפעולות מוטוריות ומצביעים על האופי הכוללני של השפעת כמות על פעולות אלו.