מהי ההשפעה ארוכת הטווח של הציוויליזציה ההודית על הציוויליזציה הסינית? המחקר הנוכחי עסק בשאלה זאת, תוך שהוא מתמקד בעיקר בהשפעה של המיתולוגיה ההודית על הדת והתרבות הסינית. במסגרת המחקר בדקתי כיצד זרם מסוים של הבודהיזם ההודי – זרם שידוע בשם הבודהיזם הטנטרי – שימש כלי להעברת המיתולוגיה ההודית לסין. זרם זה אימץ אלים רבים כמו גם את האיקונוגרפיה והמיתולוגיה שלהם מהדת ההודית הקדומה, שלה אנו קוראים היום בשם הינדואיזם. זרם בודהיסטי זה העביר את כל הרכיבים הדתיים והתרבותיים האלה לסין, שם הייתה להם השפעה ארוכת טווח הניכרת עד ימינו אלה על הדת, הספרות, התיאטרון, והתרבות העממית. כך למשל, מאפיין איקונוגפי מובהק של האלים ההודיים הוא הריבוי של איברים – שלוש עיניים במקום שתיים, שלושה ראשים או שש זרועות ויותר. והנה את המאפיין הזה אנו מוצאים עד היום בדמויותיהם של אלים סיניים האוחזים מגוון רחב של כלי נשק בכל אחת מזרועותיהם הרבות, שאותן הם ירשו מאבותיהם ההודיים הקדומים. דוגמה נוספת נוגעת ליכולתם של האלים ההודים לפשוט וללבוש צורה כרצונם. הם הנחילו את היכולת הזו לאלים הסיניים, המתוארים ביצירות ספרות סיניות כמי שיכולים להתגשם בדמויות שנות בסיטואציות שונות, ואף יכולים בעת הצורך לשכפל את עצמם כדי להילחם כצבא שלם נגד מיני שדים ומפלצות המאיימים על מאמיניהם. המחקר הצליח להוכיח, אם כן, שהתרבות ההודית השפיעה השפעה ארוכת טווח על הדמיון המיתולוגי הסיני; הודו השפיעה הן על הדת והן על הספרות, התיאטרון והאמנות הוויזואלית הסינית.