היכולת להבין ולהפיק מילים דבורות וכתובות דורשת קשר ישיר ודו-כיווני בין ידע מושגי (משמעות) לידע לקסיקלי-צורני (איות והגייה). במחקרים קודמים התמקדנו באופן שבו סוגי ידע שונים (ידע לגבי איות, הגייה ומשמעות) מתקשרים זה לזה בזמן קריאת מילים. במחקר הנוכחי התמקדנו בקשר שבין ידע מושגי לידע לקסיקלי-צורני בזמן ביצוע מטלה לא לשונית: שיפוט לגבי קשר בין שתי תמונות. בחנו אם תמונה של אובייקט (תמונה של סרגל) מעוררת באופן אוטומטי את שם האובייקט (המילה "סרגל"); ואם כן, האם המילה מתעוררת גם בצורה הדבורה (רצף הצלילים /sargel/) וגם בצורתה הכתובה (רצף האותיות, סרגל). מנקודת מבט מוחית, בדקנו כיצד מתבצע הקישור בכל אחת מהמיספרות המוח. נערכו ניסויים התנהגותיים וניסויי הדמיה מוחית (EEG). בכל הניסויים התבקשו הנבדקים להחליט אם שתי תמונות שהוצגו להם קשורות זו לזו. הזוגות הקריטיים היו זוגות של אובייקטים שאין ביניהם קשר, אשר הוצגו בשני תנאים: בתנאי הדו-משמעי, שני האובייקטים ייצגו משמעויות שונות של מילה דו-משמעית (מפה: מפה גיאוגרפית ומפת שולחן). בתנאי החד-משמעי, האובייקט הראשון הוחלף באובייקט דומה בעל שם חד-משמעי (מצפן ומפת שולחן). על מנת להבחין בין אפקטים הקשורים להגייה לאפקטים הקשורים באיות, נעשה שימוש בשלושה סוגי מילים דו-משמעיות: (1) הומונימים – שתי משמעויות שונות החולקות איות והגייה משותפת (מפה); (2) הומופונים – שתי משמעויות שונות החולקות רק הגייה משותפת (עט ו-את חפירה); (3) הומוגרפים – שתי משמעויות שונות החולקות רק איות משותף (ספר קריאה ו-ספר/מעצב שיער). בניסויים ההתנהגותיים מדדנו דיוק וזמן תגובה (כמה זמן לוקח לנבדקים להחליט ששני האובייקטים לא קשורים). בניסוי ה-EEG מדדנו את התגובה המוחית לחוסר ההתאמה הסמנטית, בשני תנאי הניסוי, בהמיספרה השמאלית ובהמיספרה הימנית. תוצאות הניסויים ההתנהגותיים מלמדות שההבדל בין שני התנאים (אפקט הדמיון הלקסיקלי) היה חזק יותר במקרה של הומונימים החולקים גם הגייה וגם איות, בהשוואה להומופונים החולקים רק הגייה, או להומוגרפים החולקים רק איות. תוצאות אלה תומכות בהנחה שצפייה בתמונה של אובייקט מעוררת באופן אוטומטי את שמו, גם בצורתו הדבורה וגם בצורתו הכתובה. תוצאות ה-EEG מלמדות על הבדל בין שתי ההמיספרות: בהמיספרה השמאלית, כמו בניסויים ההתנהגותיים, האפקט היה חזק יותר במקרה של הומונימים. כלומר, ההמיספרה השמאלית עושה שימוש בידע לקסיקלי צורני – כתוב ודבור – גם כאשר המטלה אינה לשונית; כל עוד קיים הבדל בין שמות האובייקטים – בין אם באיות או בהגייה – אפקט הדמיון הלקסיקלי נעלם. בהמיספרה הימנית, לעומת זאת, אפקט הדמיון הלקסיקלי היה חלש יותר, ללא הבדל בין שלושת סוגי הדו-משמעות. ממצאים אלה תומכים במודל המיספריאלי, שלפיו בהמיספרה השמאלית יש קשר ישיר ודו-כיווני בין ידע לגבי איות לידע לגבי הגייה ובין שני סוגי הידע האלה לידע מושגי. בהמיספרה הימנית לעומת זאת, הקישוריות חלשה יותר.