בכל 60 שניות כ-1.9 מיליארד משתמשי פייסבוק בעולם מעלים 293,000 סטטוסים חדשים ו-136.000 תמונות. בטוויטר נשלחים כ-500 מיליון ציוצים בכל יום. מיליארדי מסרים מועלים לרשתות חברתיות אחרות. קיימותן של רשתות חברתיות תלויה בייצור נרחב של תוכן גולשים המכיל מידע אישי רב. הזרימה של מידע אישי ברשתות חברתיות מעלה שאלות אמפיריות ותיאורטיות חשובות הנוגעות לאופן בו שחקנים שונים תופסים את הסיכונים והאפשרויות הנובעים מחשיפה עצמית ולהשפעת תפיסות אלו על פעילות ברשת. המחקר הנוכחי דן בשאלות הללו באמצעות בחינת הנושא בשלושה רבדים. הרובד הראשון בחן ״עמדות מומחים״ לגבי אפשרויות וסיכונים הכרוכים בחשיפה עצמית של מידע אישי רב ברשתות חברתיות. במסגרת זו בוצעה סקירת ספרות אינטרדיסציפלינרית ראשונה של הקורפוס המחקרי הגדל בנושא חשיפה עצמית. הרובד השני עסק באופן בו אפשרויות וסיכונים הנובעים מחשיפה עצמית ברשת מוצגים בעיתונים המרכזיים בישראל. המטרה כאן היתה לזהות כיצד ממוסגרים יחסי הגומלין בין שחקנים שונים המעורבים בתופעת החשיפה העצמית ומושפעים ממנה – משתמשים, גורמים מסחריים וגורמים ציבוריים, בעיקר המדינה. המטרה השנייה היא לבחון אם הסיקור העיתונאי, במתכונתו הנוכחית, תורם להיווצרותו של דיון ציבורי ביקורתי הנוגע לתופעת החשיפה העצמית ולהשלכותיה. הרובד השלישי עסק במשתמשי הרשתות החברתיות. במסגרת זו בוצעו מחקרים בשלושה ערוצים. בערוץ הראשון נבחנו גורמים המשפיעים על נכונותם של משתמשים לחשוף מידע אישי ברשתות חברתיות. הערוץ השני עסק באופן בו מאפשרת ״חשיפה עצמית״ ביצוע מיונים וסינונים. הדגש היה על בחינת פרקטיקות מיון על-ידי שלל ארגונים, בעיקר ארגונים חברתיים וארגונים פוליטיים. בערוץ השלישי נבחן שיח ציבורי מקוון טבעי לגבי האפשרויות והסיכונים הקשורים בחשיפה עצמית ברשת. במסגרת זו נעשה שימוש בטכנולוגיות ניטור שיח חדשניות שאפשרו מעקב אחר השיח המתהווה במרחבים הציבוריים של הרשת. נמצא כי גולשים שהשתתפו בדיונים שנבחנו התייחסו לעיתים קרובות יותר ובאופן חיובי יותר לחשיפה עצמית כאשר התנהגות זו בוצעה למען מטרה קולקטיבית, מאשר כאשר חשיפה עצמית נועדה לשרת את היחיד, החושף. פרויקט המחקר בכללותו עשוי לסייע למדענים, לקובעי מדיניות ולפעילים בתעשיית התקשורת המעוניינים להבין טוב יותר את המשמעויות הנגזרות מחשיפתו של מידע אישי מבחינתו של חושף המידע ומבחינתם של הנחשפים אליו.