אמצעי התקשורת והשיח האינטלקטואלי בצרפת שופעים התייחסויות ל"לגיטימיות" או ל"חוסר הלגיטימיות" של מדינת ישראל, ורווח בהם הביטוי המוכר "דה-לגיטימציה של ישראל". מקומם המרכזי של הקהילה היהודית והאוכלוסייה המוסלמית בדעת הקהל בצרפת, כמו גם השפעתו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בצרפת, מחדדים את שאלת אופני השימוש בביטוי זה, המביע את נקודת הראות של ישראל ומגויס חדשות לבקרים לשיפור תדמיתה בעולם. מחקרנו בוחן, תוך התבססות על בלשנות ורטוריקה, כיצד משמשת הנוסחה "דה-לגיטימציה של ישראל" באמצעי התקשורת הצרפתיים ובמסות פרי עטם של אינטלקטואלים. אנו בוחנים את השיח האינטלקטואלי בספרים המציגים דו-שיח בין שתי דמויות פומביות. ז'אנר מקורי זה מראה כיצד התייחסות ללגיטימיות ודה-לגיטימציה עשויה לעיתים להוביל לדיאלוג כאמצעי להבנה הדדית ולגיבוש הסכמה, ולפעמים לעימות המגביר ומקצין את הסכסוך. באמצעי התקשורת המסורתיים והאלקטרונים ניתן להיווכח כי הנוסחה "דה-לגיטימציה של ישראל" מופיעה בשיח של היהודים והפרו-ישראלים אך נעדרת משיח כל הקבוצות החברתיות האחרות. כשהיא מופיעה בעיתונות, היא מובאת במרכאות כביטוי השייך לאחר, שהדובר אינו מזדהה עמו. בגרסתה העיתונאית, כשהיא מוקפת במרכאות, נראה כי הנוסחה נכשלת במשימת השכנוע שלה: הדימוי של ישראל כקורבן של השמצה גסה ושנאת ישראל איננו מקובל על העיתונאים. אך לנוסחה זו, על משמעויותיה השונות – החל בהתקפות על החוקיות של מעשיה של ישראל, דרך גינויים על חוסר מוסריותו של הכובש והמדכא וכלה בהתקפות אנטישמיות על המדינה היהודית – יש פוטנציאל פולמוסי רב. הניסיונות להגדיר את הנוסחה מהווים למעשה חלק אינטגרלי מהעימות; בנוסף, הנוסחה היא נשאית של טיעונים שכיחים בחוגים הפרו-ישראלים, המשמשים כנשק במלחמת המילים בה כל צד שואף לזכות באהדת הקהל. עוד מנתח המחקר את אופן הפרכת הטעונים בדבר הפרת החוק הבין-לאומי, כמו גם את ההתקפות האישיות המופנות ליריב. במישור האתי, העימות הופך למאבק על הלגיטימיות, כאשר הפרו-ישראלים מפנים כלפי יריביהם אצבע מאשימה בגין עמדתם הלא מוסרית כלפי המדינה היהודית. מי שראוי לגינוי, הם טוענים, הוא זה המכחיש את הלגיטימיות של ישראל וזכותה להתקיים והופך ביקורת פוליטית לגיטימית להשמצה גסה. אנחנו מנתחים את כל הטיעונים השכיחים ביותר הקשורים לדה-לגיטימציה (כולל יחס האיפה ואיפה הננקט כלפי ישראל בהשוואה למדינות אחרות) ומבקשים לחשוף את ההיגיון העומד בבסיס השיח הפרו-ישראלי. מעבר למציאת ההיגיון המשותף, אנו בוחנים את הפולמוסים שהתפתחו סביב הנוסחה הן בין אזרחים צרפתיים הנאמנים לערכי הרפובליקה, הן בין פרו-ישראליים מן הימין ומן השמאל המאשימים גורמים שונים בדה-לגיטימציה של ישראל (כוחות עוינים ו/או יהודים ה"בוגדים בעמם", ומן העבר השני הממשלה ומדיניותה המדרדרות – כך נטען – את דימויה של ישראל בחו"ל).