בתחילת תהליך התפתחותם של התאים בגוף כל תא זהה למשנהו, עד שהם עוברים תהליך ״התבגרות״ מזורז שבסופו הם מקבלים תפקידים מוגדרים שמבדילים אותם מתאים אחרים; הם הופכים לתאי עור, תאי שריר וכן הלאה. אם בכל תא ותא בגוף קיים אותו קוד הדנ״א בדיוק, כיצד התאים יודעים להיבדל זה מזה ולקבל את תפקידיהם השונים בגוף? לכל סוג תא יש מנגנון מולקולרי ייחודי משלו שעוסק בבקרת ביטוי הגנים. בקרת ביטוי גנים היא המנגנון האחראי לכך שרק חלק מהגנים שבדנ״א יבוטאו וייצרו חלבונים. הביטוי הייחודי של גנים בכל סוג תא הוא שמגדיר את תפקידו: בתא העור יבוטאו שורה של גנים מסוימים ולא אחרים, ובתא השריר יבוטא מערך גנים ייחודי משלו. הדברים נכונים גם לגבי מערכת החיסון, המורכבת ממגוון של תאים שייחודיים למערכת זו. המנגנון האחראי לביטוי הייחודי של הגנים המאפיין את תאי מערכת החיסון כבר נחקר על ידי מדענים. עם זאת, עד כה לא פוצח המנגנון המונע את הביטוי של הגנים האלה בתאים שאינם נמנים על מערכת החיסון. מה, למשל, מונע מתא עור לבטא גנים שהיו נותנים לו מאפיינים של תא במערכת החיסונית? מטרת המחקר הנוכחי הייתה לתת תשובה לשאלה זו, ולפצח את המנגנון המולקולרי הפועל בתאים שאינם משתייכים למערכת החיסון ומונע את הביטוי של גנים ייחודיים למערכת זו. פיצוח המנגנון הזה יוכל לעזור לטפל בתקלות במערכת החיסון ובכך לעזור לטפל במחלות. כדי לענות על שאלת המחקר הזאת, אנו חוקרים גן המייצר חלבון מסוים המכונה IRF-8 שמיוצר רק בתאי מערכת החיסון. מדענים כבר חקרו את המנגנון המולקולרי המאפשר את ביטוי הגן הזה בתאי מערכת החיסון. מנגד, המנגנון המונע מהגן הזה להתבטא בתאים שאינם נמנים על מערכת החיסון טרם הובהר, והיווה את מטרת המחקר הנוכחי. במחקר שלנו הצלחנו לזהות רכיב של הדנ״א שחיוני לדיכוי של הגן ומונע ממנו לייצר את החלבון IRF-8 בתאים שאינם נמנים על מערכת החיסון. התברר כי רכיב זה הוא האינטרון (Intron) של הגן. אינטרון הוא חלק מהדנ״א שאינו מייצר חלבונים. הממצאים שלנו מראים כי אחד מהאינטרונים של הגן המייצר את החלבון IRF-8 משפיע על מבנה הדנ״א וגורם לו לקבל צורה דחוסה. המבנה הדחוס הזה, מונע את הביטוי של החלבון. הממצאים הראשוניים שלנו מצביעים על כך שמנגנון הדיכוי שזיהינו אינו ייחודי רק לחלבון IRF-8 אלא גם משותף לביטוי של גנים אחרים שפעילים בתאי מערכת החיסון. הבנת המנגנון הזה תאפשר לנו בעתיד לתקן תקלות במערכת החיסון שגורמות לדיכוי של פעילות חיסונית. כתוצאה מכך נוכל להשפיע על עוצמתן של מחלות או לחלופין לטפל בהן ביעילות.