מחקר בגובה העיניים
מחקר בגובה העיניים
עובדות ומספרים


המבצע המסוכן להפליא של הכפלת הדנ״א
כאשר תא בגופו של יצור חי מתחלק ויוצר תא חדש, גם הדנ״א שבגרעין התא המקורי משתכפל. המחקר שלנו חשף כיצד הדנ״א מצמצם את סכנת היווצרותן של מוטציות בתהליך השכפול המורכב הזה
תהליך הכפלת הדנ"א הוא אחד מהתהליכים המרכזיים ביותר בחיי התא. כאשר תא בגופו של יצור חי מתחלק ויוצר תא חדש, גם הדנ״א שבגרעין התא המקורי משתכפל כדי שלתא החדש יהיה גנום משלו. המחקר שלנו עוסק בהבנת התהליך הזה. במסגרת המחקר פיתחנו שיטות למיפוי העיתוי שבו כל אזור בגנום (הדנ״א) מוכפל. מפות אלו אפשרו לנו לבדוק האם עיתוי ההכפלה של אזורים מסוימים בגנום קשור למאפיינים נוספים של הגנום. כדי להבין את הממצאים עלינו להכיר כמה דברים בסיסיים לגבי הדנ״א – הקוד הגנטי שבגרעין כל תא. הדנ״א מורכב מארבעה נוקלאוטידים. אלה הם מולקולות שמהוות את האותיות שיוצרות את השפה הגנטית. לדנ״א יש ארבע נוקלאוטידים הקרויים בקיצור A, T, G ו-C. לאורך כל הדנ״א הנוקלאוטידים מצוותים זה לזה בזוגות קבועים: AT ו-GC. אחד הממצאים המעניינים שגילינו הוא שהאזורים של הדנ״א שמוכפלים בשלב מוקדם בתהליך עשירים ב-GC בעוד שאזורים המוכפלים בשלב מאוחר בתהליך עשירים בנוקלאוטידים AT. הסיבה לכך קשורה לעובדה שבמהלך השכפול יש סכנה גדולה להיווצרות מוטציות בדנ״א החדש. גילינו כי ככל שאזור מסוים בדנ״א מוכפל בשלב מאוחר יותר בתהליך שכפול הדנ״א, כך יש יותר מוטציות המחליפות את הנוקלאוטידים GC בנוקלאוטידים AT. כתוצאה, באזורים המשוכפלים בשלב מאוחר יותר בתהליך יש הצטברות של AT, בעוד שבאזורים בגנום שמשוכפלים בשלב מוקדם בתהליך הנוקלאוטידים GC נשמרים. במחקר שלנו גם עסקנו באורך מחזור התא – התהליך שחל מרגע היווצרותו של תא ועד התפצלותו לתאים חדשים. חקרנו מדוע אורך מחזור התא משתנה בין תאים זהים. להפתעתנו התברר שהשונות לא נובעת מתהליכים אקראיים, אלא מתהליך פנימי וקבוע-מראש של התא: ״טיימר״ פנימי של התא הוא שמגדיר את אורך מחזור חייו. בין היתר הצלחנו להראות שבתאי לוקמיה, אורך מחזור התא נובע ככל הנראה מהשעה ביום שבו התא התחלק. ממצא זה חשוב מאד הן להבנה של תהליכים שנראים אקראיים והן לתכנון טיפולי כימותרפיה.