מחקר בגובה העיניים
מחקר בגובה העיניים
עובדות ומספרים


הכוחות המשפיעים על מדיניות השימור של מבנים היסטוריים
אילו ערכים ומטרות מנחים את קבלת ההחלטות בתחום שימור המורשת הבנויה? השוואה בינלאומית שופכת אור על הקונפליקטים השונים המסתתרים מאחורי נושא זה
הערת החוקרת הראשית: ד"ר ניר מועלם מהטכניון היה שותף מלא למחקר זה, במסגרת השתלמות פוסט-דוקטורט. המורשת הבנויה – כלומר, כלל האתרים והמבנים באזור מסוים – היא נושא המרכז סביבו קונפליקטים רבים. פרויקטים לשימור המורשת הבנויה יוצרים מגוון רחב של מתחים בין יזמים לרשויות, בין בעלי הקרקע ליזמים ובין יזמים לשכנים. מחקר זה נועד לחקור קונפליקטים כגון אלה בארבע מדינות: ישראל, אנגליה, אורגון שבארצות הברית וויקטוריה שבאוסטרליה, ולבדוק אילו שיקולים מופעלים בהן בהכרעה בסכסוכים הקשורים לנכסי מורשת בנויה. מתוך שאלת מחקר מרכזית זו נבעו שתי שאלות-משנה: האחת, כיצד גופים תכנוניים תופסים את שימור המורשת הבנויה; והשנייה – בסכסוכים סביב שימורם של מבנים היסטוריים, מהי גישת הגופים המחליטים כלפי היבטים אדריכליים, תכנוניים, חברתיים, כלכליים וקנייניים של הסוגיה. במהלך המחקר נלמדו למעלה מ-400 סכסוכי שימור, תוך התמקדות בגופים הנקראים טריבונלים תכנוניים – מוסדות ערר מעין-שיפוטיים המוסמכים לדון במחלוקות תכנוניות. המחקר מזהה את זירת העררים כזירה מרכזית שניתן ללמוד ממנה על הערכים והמטרות המנחים את מדיניות השימור. מאות המקרים שניתחנו מצביעים על מלאכתם המורכבת של מקבלי ההחלטות בתחום השימור, מלאכה הקשורה באיזון בין אינטרסים מתנגשים. האיזון בין אינטרסים מבקש להביא בחשבון מגוון רחב של שיקולים, שחלקם פועלים לטובת האינטרס הציבורי בשימור המורשת הבנויה, וחלקם לטובת האינטרס הפרטי של יזמים ובעלי קרקעות. במחקר זוהו שיקולי מפתח המשמשים את מקבלי ההחלטות בהצדקת מדיניות השימור – או לחלופין, בתמיכה בהצעות לפיתוח שאינן מביאות בהכרח לשימור, אלא לשינוי ואף להתרת הריסה של מבנים היסטוריים. שיקולי מפתח אלה הם השיקול האדריכלי, השיקול התכנוני, השיקול החברתי, השיקול הכלכלי והשיקול הקנייני. במבט השוואתי, מצאנו כי בכל מדינה נוטים להעניק משקל שונה לכל אחד מהשיקולים. השוני הבולט ביותר בין המדינות הוא השיקול הקנייני, החשוב מאוד בישראל ובאורגון, וכמעט נעדר (ולמעשה "מתחבא") באנגליה ובוויקטוריה. ההשוואה בין ארבע המדינות במסגרת המחקר העלתה ממצאים חשובים גם ביחס להיבטים מוסדיים של השימור. מצאנו כי קיימים מודלים שונים לרגולציה בתחום השימור, ואף מודלים שונים למוסדות המכריעים בסכסוכי שימור. המחקר גם מזהה ומשווה את הכלים המשמשים לשימור המורשת, לרבות ייעוד פרטני של מבנים וכן שימור של מתחם שלם, המקובל אף הוא בכל המדינות הנסקרות.