המונח ״גוי״ מלווה את המחשבה היהודית מאז ספרות חז"ל ועד ימינו אלה. ספק רב אם נוצרה אי פעם צורת שיח יהודית שהדיכוטומיה יהודי/גוי אינה מהווה מרכיב חשוב בה. גם הציונות, אשר ביקשה לשנות את יחסי הכוח בין היהודי והגוי, לא הטילה ספק מעולם בעצם הדיכוטומיה, לא ערערה על יסודותיה המסורתיים ולא הציעה לה אלטרנטיבה מהותית. מטרת הפרויקט "גוי – היסטוריה של מונח" היא להציע, לראשונה, מבט היסטורי על הופעת הקטגוריה של הגוי. מחקרים רבים עוסקים ביחס לגוי בספרות חז"ל, בהלכה ובאגדה. המחקרים הללו עוסקים בבחינת הגבולות שבין יהודים וגויים, בתהליך יצירתם וביציבותם של גבולות אלה וביכולת הפרט לעבור מצד אחד של הגבול לשני על ידי גיור או המרת דת. עניינינו לעומת זאת אינו בַּיחס לגוי, בדימוייו, ואף לא בשאלת הגבולות בינו לבין היהודי, אלא בעצם הקטגוריה המחלקת את המציאות באופן בינארי: יהודים מול כל השאר, המוכללים בקבוצה אחת. טענתנו היא כי הקטגוריה אינה מופיעה לפני המאה הראשונה לספירה, וכי שני הרגעים החשובים ביותר בכינונה הם אגרות פאולוס מחד והספרות התנאית מאידך. מהפך זה חמק מעיני החוקרים שהתמקדו ביחס המשתנה לגויים אך לא עסקו כלל בקטגוריזציה עצמה, כאילו אין לה היסטוריה. מכלול הניתוח מבקש להראות ששיח הגוי הוא יציר היסטורי, ושהיו קיימות לו חלופות. ניתוח כזה יאפשר ממילא לחשוב גם על צורות קיום עתידיות שאינן מותנות בקיומו של ״הגוי״.