האם הידיעה סגורה תחת היסקים לוגיים תקפים? המחקר שלי מגן על הטענה שהיסקים לוגיים תקפים אמנם מבטיחים שאם ההנחות אמיתיות המסקנה אמיתית, אבל הם אינם מבטיחים שאם אדם יודע שההנחות אמיתיות הוא גם יודע שהמסקנה אמיתית. אני קורא לעמדה זאת ״ידיעה פתוחה״: טענות שאני מסיק באופן לוגי תקף מהידיעות שלי, ואף טענות שאני מסיק מטענה ידועה אחת, אינן בהכרח בעצמן בבחינת טענות שאני יודע שהן אמיתיות. כלומר עמדה זו אינה מפקפקת בכך שהיסק לוגי תקף מבטיח העברה של אמת, אלא היא מעמידה בסימן שאלה את הטענה (המסורתית) שהיסק לוגי תקף גם מבטיחה העברה של ידיעה. אם אני יודע, למשל (על בסיס זיכרוני מלפני שעה), שמכוניתי חונה בחניה של האוניברסיטה – גם אם ביכולתי להסיק באופן לוגי שהיא לא נגנבה, אין פירוש הדבר שאני יודע זאת, שכן הראיה שברשותי תומכת בטענה שהמכונית בחניית האוניברסיטה אך היא אינה תומכת בטענה שהמכונית מאז לא נגנבה (זוהי כמובן דוגמה פשוטה מאוד, אך היא ממחישה עיקרון שחל גם על מקרים מורכבים). עמדה זו אינה חלה על תחומים כמו מתמטיקה ולוגיקה, אלא על ידיעות אמפיריות (מבוססות על תצפיות או ניסויים) או קונטינגנטיות (כלומר לא-ודאיות או לא-הכרחיות, בניגוד למשל למשפט הידוע בוודאות שבכל משולש סכום הזוויות הוא 180 מעלות). כלומר העמדה רלוונטית לתחומים בהם אין לנו ראיות כמו הוכחות מתמטיות, אלא יש לנו בדרך כלל רק ראיות המשאירות איזושהי אפשרות שהטענה שאנו יודעים אינה אמיתית. בסיס המחקר שלי הוא עמדת הידיעה הפתוחה, שכשלעצמה איננה חידוש, גם אם עד כה לא זכתה להכרה – מאחר שהיא סותרת את האמונה המסורתית בלוגיקה שהסקה תקפה מהנחה ידועה מובילה בהכרח להנחה ידועה אף היא. החידוש במחקרי הוא בטיעון לטובת העמדה, האופן בו אני מפתח אותה, והדרך בה הידיעה הפתוחה נקשרת לסוגיות אחרות באפיסטמולוגיה – סוגיות העוסקות ביחס שבין ראיות וידיעה, אמונה רציונלית, והאופן שבו יש לחשוב ולהסיק מסקנות. המחקר שלי מתמקד, אם כן, בטיעונים לטובת הידיעה הפתוחה ובפיתוח עמדה זו (ובכלל זה פיתוחם של נושאים אפיסטמולוגיים קשורים). הטיעון המרכזי שלי לידיעה הפתוחה, טיעון שפותח בשיתוף פעולה עם ד״ר אסף שרון, נשען על העובדה שהיחס ״רְאָיָה לטובת״ הוא יחס שאינו סגור תחת היסקים לוגיים. אם נחזור לדוגמת המכונית החונה, הרי שבמקרה זה "הראיה לטובת" הימצאותה של המכונית בחניון האוניברסיטה ברגע זה היא העובדה שראיתי אותה כשהחניתי אותה שם, אך אין בכך להוציא מכלל אפשרות שהיא איננה שם עכשיו. ומאחר שהיחס "ראיה לטובת" אינו סגור תחת היסקים לוגיים, גם הידיעה הנסמכת על תמיכה ראייתית אינה סגורה תחת היסקים לוגיים תקפים. טיעון זה מוצג בשתי גרסאות: גרסה הסתברותית, וגרסה לא הסתברותית אלא איכותנית-לוגית. ד"ר שרון ואני הגנו על עמדת הידיעה הפתוחה ועל טיעונים אלו מפני ביקורתם של שני חוקרים מובילים בתחום (בסימפוזיון שעסק במאמר שבו אנו מציגים טיעונים אלו). בשיתוף עם פרופסורים ג'ון הות'ורן ודניאל רוטשילד, הגנתי על תזה הקשורה לידיעה הפתוחה העוסקת בהאמנה רציונלית. על האמנה, אנו טוענים, לעמוד בסטנדרטים ראייתיים נמוכים בכדי להיות רציונליות. ארבעה מאמרים נוספים נכתבו בנוגע לתזות הקשורות לידיעה הפתוחה, והם כוללים חידה חדשה ביחס להיסקים וידיעה של פסוקי תנאי, פתרון חידה הקשורה להסתברויות וסף הידיעה, ודיון באופן שבו גילוי חוסר הסכמה עם עמיתים אמור לשנות האמנות רציונליות ובמידור הידיעה (אצל סובייקט יחיד).