תחלואה הנגרמת מהחיידק קמפילובקטר היא נטל כבד על בריאות הציבור בכל העולם. ארגון הבריאות העולמי הצביע על קמפילובקטר כגורם המוביל בזיהומים של מזון האחראי לכ-96 מיליון מקרי תחלואה ולכ-21 אלף מקרי תמותה ברמה הגלובלית. קמפילובקטר היא המחלה הזיהומית השכיחה ביותר בארצות האיחוד האירופי והגורם המוביל לזיהומים במזון ולזיהומי מעיים בארצות מפותחות. שיעור התחלואה בישראל עלה משמעותית בעשור האחרון והוא מן הגבוהים בין הארצות המתועשות (100 ל-100 אלף נפש). הנטל הרב ביותר מוטל על תינוקות מתחת לגיל שנתיים, שאצלם השכיחות גבוהה פי כמה והתחלואה נוטה להסתיים באשפוז. הזן קמפילובקטר ג'ג'וני הוא הגורם השכיח (~80%) לתחלואה בישראל. מטרתנו הייתה לנהל מחקר ברמה הלאומית על מנת לחקור ולאפיין את ההגחה המרשימה של קמפילובקטר ג'ג'וני בישראל ולהצביע על מקורות מזון אפשריים לתחלואה ההומנית. ניתחנו יותר מ-42 אלף בידודים קליניים מאושרים מעבדתית של קמפילובקטר ג'ג'וני במשך עשר שנות מחקר (2003-2012) באמצעות מודלים סטטיסטיים מתקדמים. בנוסף בחרנו מדגם מייצג של כ-500 זנים קליניים ובידודים וטרינריים מעופות ובקר, שעברו סיווג גנטי באמצעות כלים מלקולריים קלאסיים כמו גם ריצוף גנומי מלא. מדגם הלאומי המייצג של בידודי קמפילובקטר ג'ג'וני הראה גיוון גנטי רב. שיעור קבוצות הגיל, הלאום ובידודי הדם השתנה בין הקבוצות הגנטיות הקלאסיות, מה שיכול להצביע כי החשיפה לתחלואה עם קמפילובקטר אינה אחידה ויכולה להשתנות בין קבוצות גיל וקבוצות אתניות שונות, אולי בשל הרגלי צריכה ואכילה שונים או בשל חשיפה שונה לגורמים סביבתיים. הריצוף הגנטי המלא של זני הקמפילובקטר איפשר לנו לבדוק נוכחות גנים המעניקים לחיידק הקמפילובקטר ג'גוני עמידות לאנטיביוטיקה. מצאנו ש-75% מהבידודים נשאו גן של עמידות לאנטיביוטיקה ציפרופלוקסצין (ציפרו). זהו שיעור עמידות גבוה ביותר לאנטיביוטיקה שעד לא מזמן הייתה תרופת הבחירה לטיפול בזיהומי מעיים, ומשמעותו "שריפת" האנטיביוטיקה היעילה הזו שניתן היה לתת אותה בכדורים. לא היה שוני בין שיעורי הגנים לעמידות בזנים שבודדו מאנשים, מעופות או מבקר. מניתוח העונתיות של זיהומי קמפילובקטר מצאנו שאצל ילדים מתחת לגיל שנתיים המגמה שונה משאר הגילאים. בעיקר קיימת חשיבות לממצא ששיא התחלואה בקיץ בגילאים אלה מפגר אחרי שיא התחלואה של גילאים אחרים. ממצא זה מעלה סברה כי בקבוצת גיל זו הדבקה מבני משפחה מבוגרים יותר משחקת תפקיד משמעותי יותר ממה שסברו עד כה. המחקר חשף דמיון רב ברצפים הגנטיים בהשוואה בין זני הקמפילובקטר הג'ג'וני השונים שבודדו מאנשים לבין הזנים שנמצאו בעופות ובבקר. ממצא זה יכול להצביע בסבירות גבוהה שעופות ובקר - שני מקורות הבשר העיקריים בישראל - הם מקורות אפשריים לתחלואה מקמפילובקטר בישראל.