המאה ה-12 נחשבת תקופת מעבר בכל הנוגע לפרשנות המקרא כפי שהתבצעה בצפון צרפת – אזור מגוריו של אחד מגדולי פרשני התלמוד והמקרא, רש״י. המעבר הזה היה מפרשנות דרש – שאינה מבינה את הטקסט כפשוטו – לפרשנות על דרך הפשט – שדווקא כן עושה זאת. במסגרת המחקר ניסיתי להראות ששינוי זה מדרש לפשט היה נחלת יהודים ונוצרים כאחד באותו אזור בצרפת, ואולי הוא מצביע על סימני התקרבות ביניהם. לשם כך השוואתי בין הפירוש הלטיני של נזיר בשם רופרט מדויץ לבין פירוש רש"י לתורה, שכן שניהם חיו באותה התקופה. מצאתי כעשרים פירושים של רופרט שנמצאים גם בהערות של רש"י לספר בראשית. כיון שרופרט לא ידע עברית, הסקתי שרופרט שמע את הדברים מפי יהודים שהיו במגע חברתי או מסחרי אתו. ההערות של רופרט נושאות בחלקן אופי של לימוד על דרך הפשט. מכאן למדתי שרופרט, כמו רש"י, היה מעוניין לפרש את המקרא לא רק בדרכי האלגוריה של הכנסייה אלא גם בדרך שהלכה והתפתחה אצל רש"י ובעלי התוספות אחריו – פרשנים שהמשיכו את דרכו במאות ה-12 וה-13. מסקנות המחקר עשויות להיות רלוונטיות לכל חוקר שעוסק בתולדות הפרשנות ובהיסטוריה כללית של אירופה במאות האלה.