עטלפים הם היונקים היחידים המסוגלים לעוף באופן פעיל. לפיכך הם זקוקים למערכת ניווט משוכללת במיוחד: לא רק על משטח דו-ממדי, כלומר על פני הקרקע, אלא במרחב התלת-ממדי – כלומר, גם מעלה ומטה. במחקר זה בדקנו כיצד הכיוון במרחב והכיוון אל מטרות מקודדים בתאי העצב (הנוירונים) במוח של עטלף הפירות – בדו-ממד ובתלת-ממד. לשם כך פיתחנו טכנולוגיות חדשות, אשר אפשרו לנו למדוד את כיוון הראש של עטלפים בתנועה, בדו-ממד ובתלת-ממד. פיתחנו גם טכנולוגיות אלחוטיות שאפשרו להקליט את הפעילות החשמלית של תאים בודדים במוח העטלף בזמן תעופה. על ידי השוואה בין כיוון הראש לבין פעילות הנוירונים במוח בזמן המעוף, מצאנו נוירונים שתפקדו כמצפנים עצביים בכמה אזורים במוח העטלף. האזורים העיקריים שבהם זוהתה פעילות זו הם האזורים הנקראים פרה-סובּיקוּלוּם וקליפת המוח האֶנטוֹרינאלית. באזורים אלה מצאנו תאי מצפן שקודדו את כיוון הראש האבסולוטי במרחב, בדו-ממד וגם בתלת-ממד. ממצאים אלו התפרסמו בכתב העת נייצ'ר. בהיפוקמפוס מצאנו תאים מסוג אחר, שקודדו את כיוון הראש ביחס למטרה. זהו ממצא חסר תקדים: זוהי הפעם הראשונה שנמצאו ביונק כלשהו נוירונים המקודדים כיוון אל מטרת ניווט. תאים אלו קודדו את הכיוון אל המטרה גם כשהמטרה הייתה מוסתרת מהעטלף – כל עוד העטלף ידע היכן המטרה: מכאן שהקידוד הזה הוא מנטלי ותלוי זיכרון. ממצאים אלו התפרסמו בכתב העת סאיינס. ממצאים חדשים אלו בעטלפים שופכים אור חדש על הבסיס העצבי של התמצאות במרחב ביונקים – ובפרט על הבסיס העצבי של תחושת הכיוון.