האם קבוצות דמוגרפיות שונות מגיבות באופן שונה לתמריצים ומתמודדות באופן שונה עם לחצים תחרותיים? ההתעניינות בשאלה זו נובעת מהניסיון להסביר פערים בין גברים ונשים ובין קבוצות אתניות בשכר ובצבירת הון אנושי, מהיחס השונה לו זוכים פרטים מקבוצות אלו בשוק העבודה, וכן מהשימוש ההולך וגובר במבחנים לצורך קבלה לאוניברסיטאות ולמקומות עבודה ובבתי ספר. למחקרנו שלוש מטרות: (1) ניתוח תגובות שונות לתמריצים מצד גברים ונשים ופרטים השייכים לקבוצות אתניות שונות; (2) בחינת ההסברים השונים שיכולים להשפיע על ההבדל ברמת הביצועים בין מבחנים חשובים יותר ופחות; (3) בחינת השאלה אם ההבדל בביצועים בין מבחנים חשובים יותר ופחות יכול להיות מוסבר על ידי משתנים קוגניטיביים ולא קוגניטיביים. במחקר בדקנו תחילה אם פרטים שונים מגיבים באופן שונה לתמריצים על-ידי בדיקת הביצועים שלהם במבחנים חשובים יותר ופחות. המבחן החשוב יותר הוא מבחן GRE המשמש לקבלה לתוכניות דוקטורט באוניברסיטאות אמריקאיות ואחרות. המבחן החשוב פחות היה גרסה ניסיונית של מבחן GRE שבו הוזמנו להשתתף כל אלו שנבחנו במבחן ה-GRE האמיתי, כאשר היה ברור למשתתפים שהביצועים שלהם בחלק זה אינם משפיעים על סיכויי הקבלה לאוניברסיטאות. ממצאי המחקר מראים כי הביצועים בגרסה הניסויית של מבחן ה-GRE (המבחן החשוב פחות) היו נמוכים יותר מאשר במבחן ה-GRE האמיתי (המבחן החשוב יותר). הירידה בביצועים של גברים ולבנים לעומת נשים ומיעוטים הייתה גדולה יותר. ההבדל בביצועים נשמר גם לאחר פיקוח על המאפיינים האישיים של המשתתפים בניסוי. ההבדל הגדול יותר בביצועים של גברים ולבנים נובע לפחות בחלקו מהעובדה שהם השקיעו פחות מאמץ בבחינה הפחות חשובה. לא מצאנו עדות לכך שההבדל הקטן יותר אצל נשים ומיעוטים נובע מרמות גבוהות יותר של לחץ שמשפיע לרעה על הביצועים של פרטים מקבוצות אלו במבחן. כמו כן, לא מצאנו עדות לכך שההבדלים נובעים מהתופעה הידועה בשם ״איום סטריאוטיפי״ (כלומר הנטייה להתנהג שלא על פי בחירה ורצון חופשי אלא בהתאם לסטריאוטיפ מסוים), מניסיון קודם בפתירת המבחנים, או מהבדלים בעלויות הזמן האלטרנטיבי של הפרטים בקבוצות אלו (כלומר שיעורי הפסדם משום שהקדישו זמן לבחינות ולא לעיסוקים אחרים).