בתקופת הפליאולית התיכון – בין 250,000 ל-50,000 שנה לפני זמננו – התקיימו במזרח הקרוב קבוצות של ניאנדרטלים ושל טיפוס קדום של האדם המודרני. עדויות גנטיות מורות כי היה עירוב מצומצם בין הקבוצות הללו, ומנגד העדויות הארכיאולוגיות מורות כי התרבות החומרית ואופי התנהגותן של הקבוצות הללו היו דומים מאוד. בניסיון להבין את הדינמיקה והיחסים בין שתי הקבוצות, הועלו השערות כי הייתה ביניהן – וגם בינן לבין עצמן – הפרדה טריטוריאלית וכי הקבוצות השונות פיתחו סגנונות טכנולוגיים מאפיינים של תרבותם החומרית, שגם שימשו אותם כמאפייני זיהוי קבוצתי. מחקר זה ניסה לבחון את השאלה דרך בדיקת האופן בו סותת טיפוס מסוים של כלי אבן, האופייני לתקופת הפליאולית התיכון המאוחר, במערות כבארה ועמוד הנמצאות במרחק של כ-100 ק"מ זה מזו (בכרמל ובגליל העליון המזרחי, בהתאמה) אשר היו מיושבות בפרקי-זמן זהים. שני האתרים נמצאים באזור האקולוגי הים-תיכוני, ושניהם יושבו על ידי אוכלוסיות ניאנדרטליות בחירה זו של האתרים נעשתה כדי לצמצם את מספר הגורמים שאינם קשורים למסורת תרבותית ואשר היו עשויים להשפיע על אופן ההכנה של כלי האבן. מטרת המחקר הייתה לבחון האם הצורה האופיינית וההומוגנית של הפריטים המשולשים והמחודדים הידועים כ"חוד לבלואה" הושגה בצורות סיתות שונות, כלומר, האם ניתן לזהות סגנון טכנולוגי של קבוצה היושבת באתר מסוים. במסגרת המחקר נבדקו שלושה מדגמים משכבות שונות במערת עמוד ושניים ממערת כבארה. הפריטים נסרקו במעבדת הארכיאולוגיה הממוחשבת במכון לארכיאולוגיה ולכל אחד מהם נבנה מודל תלת-ממדי. על המודלים הללו נעשה ניתוח צורני תלת-ממדי שאפשר בדיקה סטטיסטית של דמיון והבדלים ויצירת מקבצים. תוצאות המחקר הראו כי לא ניתן להבחין בצורה מובהקת בין האתרים או השכבות השונות לפי צורות הפריטים בלבד כפי שנקבעו בעת הסיתות. עם זאת ישנן וריאציות. הפריטים מכבארה רחבים יותר ובעלי צלעות ישרות יחסית. בבדיקת משתנים המייצגים התנהגויות טכנולוגיות הקשורות בשלבים השונים של סיתות חודי לבלואה דווקא נמצאה שונות בין מערות עמוד וכבארה. במערת כבארה ישנו דמיון גדול בין שתי השכבות שנבדקו. אם כן, נראה כאילו הסתתים בנקודות זמן שונות (אם כי קרובות) נשענו על בסיס ידע טכנולוגי אחיד שהועדף על ידיהם מסיבות של בחירה – הקשורה אולי לתרבות – ולא בגלל אילוץ מעשי – אופי חומר הגלם, למשל. המצב שונה במערת עמוד שבה כל שכבה מראה מאפיינים טכנולוגיים אחרים. המחקר מראה כי סגנון טכנולוגי הינו אפשרות קבילה להסבר השונות והדמיון בתרבות החומרית בתקופת הפליאולית התיכון באזורנו, אולם המורכבות של התנהגות זו אינה דומה בהכרח בכל האתרים ומייצגת היבטים מגוונים של ההתנהגות החברתית, תרבותית וטריטוריאלית של הקבוצות האנושיות.