היהלום הוא חומר בעל תכונות כימיות ופיזיקליות מיוחדות: הוא החומר הקשה ביותר בטבע, בעל מקדם הולכת החום הגבוה ביותר בטבע ובעל תכונות אלקטרוניות מיוחדות ביותר. האתגר הוא לרתום את התכונות המיוחדות האלו ליישומים טכנולוגים בתחומי האלקטרוניקה, הרפואה ועוד. אנחנו עובדים בתחום גידול היהלומים הסינתטיים. ניתן ליצור יהלום בצורה של שכבות דקות - בעובי של מיקרונים בודדים - על משטח זר, כמו למשל צורן. במחקר הנוכחי בחנו את הפעילות הכימית של שכבות היהלומים הללו ביחס למולקולות בסיסיות המופיעות בסביבתם כמו חמצן, מימן, מים וכו׳. ידוע כי מולקולות אלה יכולות לשנות את המאפיינים הכימיים והאלקטרוניים של המשטחים של שכבות יהלומים; למשל, הם עשויים להפוך אותם למוליכים למחצה. מצאנו כי בעוד שהיהלום עצמו הוא חומר אינרטי מאוד, כלומר מתאפיין באינטראקציות כימיות מעטות יחסית עם סביבתו, פני השטח שלו הם בעלי אתרי תגובה פעילים מאוד שיכולים לפרק מולקולות מהסביבה ולשנות את התכונות האלקטרוניות המשטחיות שלו. ממצאים אלה שופכים אור על היכולת להשתמש ביהלומים כציפוי מגן וגם כרכיבים פעילים בתעשיית המיקרואלקטרוניקה בתור מוליכים למחצה ומפזרי חום בהתקני הספק גבוה.