מחקר בגובה העיניים

מחקר בגובה העיניים

מפעל ייחודי של הקרן הלאומית למדע שמטרתו להנגיש את הישגי המחקרים הממומנים על ידה לציבור הרחב.

עובדות ומספרים

< חזרה למחקרים
פרופ' דנה גנאור-שטרן
מדעי ההתנהגות
המכללה האקדמית אחוה
מדעי החברה
תקופת המחקר
2012-2016

האינטואיציה בשירות החשבון

כדי להקל הטמעה של ידע או חישוב מתמטיים, אנשים נוהגים לבצע את ההטמעה במציאות הקונקרטית שלהם. המחקר שלי הראה כי אנשים מעגנים את הייצוג של גודלם של מספרים גם בממד הזמן

נכתב ע''י דנה גנאור-שטרן, 15 אוק 2017

תחום המתמטיקה ידוע כתחום מופשט וקשה עבור אנשים רבים. אחת הדרכים להתמודד עם קושי זה היא לעגן את הידע המתמטי במציאות קונקרטית. מחקרים רבים הראו כי אנשים מעגנים את הידע החשבוני במרחב, כאשר מספרים קטנים ממופים בצד השמאלי של המרחב ומספרים גדולים בצד הימני של המרחב. המחקר הנוכחי מראה כי אנשים מעגנים את ייצוג הגודל החשבוני גם בממד הזמן. כתוצאה מכך אנשים מצליחים יותר בהשוואות מספרים כאשר המספרים מוצגים בזה אחר זה בסדר עולה, כלומר כאשר המספר הקטן יותר מוצג מוקדם יותר והמספר הגדול יותר מוצג מאוחר יותר. עיגון שכזה של גודל בממד הזמן נמצא לא רק עבור גודל נומרי (ספרתי) אלא גם עבור גודל פיזי, כלומר בהשוואה של עצמים הנבדלים בגודלם הפיזי. דפוס דומה נמצא לא רק לגבי מספרים שלמים אלא גם לגבי שברים. מקור הדפוס הזה הוא להערכתנו באינטואיציה שיש לאנשים כי דברים גדלים עם הזמן. מעניין לציין כי אינטואיציה שכזו לא נמצאה עבור מספרים שליליים, אשר אינם מייצגים גודל או כמות אלא דווקא את היעדרם. העיגון של גודל בזמן נמצא לא רק במשימות הבודקות עיבוד מכוון והדורשות לבחור את הגירוי הגדול או הקטן יותר אלא גם במשימה הדורשת החלטה אם הגירויים זהים או שונים. הדבר מעיד כי העיגון של גודל בזמן נעשה באופן אוטומטי. אולם חשוב לציין כי העיגון האוטומטי של גודל בזמן הוא חלש יותר מהעיגון שהוא תוצר של עיבוד מכוון. כמו כן, ברמה הכללית ניתן לראות כי העיגון של הגודל המספרי בממד הזמן חלש יותר מאשר בממד המרחב, כנראה בגלל העובדה שממד הזמן מופשט יותר מממד המרחב. המחקר הנוכחי עסק גם ביכולת של אנשים להעריך תוצאות של תרגילי כפל רב-ספרתי ובתפקידה של האינטואיציה במטלה זו. הקושי של אנשים לפתור תרגילי מתמטיקה מורכבים נובע בחלקו מהצורך להפעיל תהליך חישובי ארוך הדורש משאבי קשב. במחקר זה נבדק האם לאנשים יש יכולת לאמוד את התשובה הנכונה של תרגילי כפל רב-ספרתי גם אם הם לא יודעים את התשובה במדויק. נמצא כי יכולת האומדן מתבססת לעתים על חישוב מקורב ולעיתים על אינטואיציה לגבי סדר הגודל של התשובה הנכונה. המחקר הראה כי יכולת זו קיימת כבר אצל ילדים בכיתה ד' והיא משתפרת עם השנים. כמו כן, יכולת אומדן זו נשארת יציבה אצל קשישים גם כאשר משאבי הקשב והיכולת שלהם לבצע חישוב מדויק פוחתים. מעניין לציין כי יכולת זו קיימת גם אצל סטודנטים עם דיסקלקוליה ועם הפרעת קשב וריכוז. המחקר הנוכחי מדגיש את החשיבות של האינטואיציה ושל יכולת האומדן ככלי מפצה במקרים שבהם יכולת החישוב המדויק היא חלשה.

פורסם בתאריך - 25-פברואר-2019 - התכנים נכונים ליום הפרסום

מילות מפתח

number - time association
embodied cognition approach
computation estimation
אסוציאציה בין ייצוג גודל לייצוג זמן
size processing
פורסם בתאריך - 25-פברואר-2019 - התכנים נכונים ליום הפרסום