כיצד נראו חיי היומיום ביישוב היהודי בארץ ישראל ב-1934? אלו ספרים ועיתונים אנשים קראו, באלו סרטים והצגות הם צפו? מה עמד על סדר היום של "האיש הפשוט"? מטרת מחקרי היא להציג תמונה כוללת של היישוב בשנת 1934, בדרך של בחינת נושאים חדשים ובחינה-מחדש של נושאים שכבר נידונו בעבר, במטרה לסתור או לאשש הנחות מקובלות ולהציע היפותזות חדשות. אני מנסה להציג תיאור של חיי היום-יום ביישוב ב-1934 אגב התמקדות בממדים החברתיים והתרבותיים וחיפוש תשובות לשאלות כמו אלה שנשאלו לעיל. יש לי עניין מיוחד בבחינת ההשפעה שהייתה על היישוב לבואם של עולים רבים (30,000 ב-1933 ו-42,000 ב-1934) ובמעקב אחר העולה החדש/ה בימים, בשבועות ובחודשים הראשונים לאחר ההגעה לארץ. ניגשתי למחקר מתוך הנחה שהמצב הנוכחי של חקר תולדות היישוב מחייב להרחיבו ולהעמיקו, לכסות תחומים חדשים וכאלה שעדיין לא זכו לכיסוי מלא, ולהיעזר גם במתודולוגיות שהיסטוריונים עושים בהן שימוש מזה זמן רב בחקר חברות אחרות, בלי לזנוח שיטות מחקר קונבנציונליות יותר. על בסיס הספרות העשירה שנכתבה עד כה, בה אני עושה שימוש ביקורתי, אני בודקת בצורה שיטתית מקורות ראשוניים מסוגים שונים: חומרים ארכיוניים (ובהם פרוטוקולים של ישיבות, תכתובות), עיתונים יומיים ותקופונים, פרסומים רשמיים ופריטים פרטיים (יומנים, מכתבים). אני עוברת על מודעות פרסומת מסחריות ומודעות לאירועים תרבותיים כולל פרסומות לספרים חדשים, סרטים, הצגות, אירועי ספורט ועוד. בעזרת מגוון החומרים שעומדים לרשותי אני בונה את הסיפור של אירועים נבחרים שהתרחשו בשנת 1934. בעקבות מחקרי השלמתי מאמר מקיף על השיטפון שהיכה את טבריה בחודש מאי ועתה אני שקועה בהכנת סדרת מאמרים או ספר על יריד המזרח – היריד המסחרי הבינלאומי שנערך באביב בתל אביב. היריד, אירוע רב-חשיבות בחיי הכלכלה של היישוב, משמש מיקרוקוסמוס של הפעילות העשירה והמגוונת של היישוב בתחומים אחדים. המקרה של טבריה שופך אור על שני מאפיינים בסיסיים של היישוב: (א) תלותו במשאבים חיצוניים, אנושיים (עולים) וחומריים (הון פרטי ולאומי); (ב) החשיבות המכרעת שהייתה לרשתות כלל יישוביות והתלות של יישובים קטנים ופריפריאליים בעזרה חיצונית. מקרה זה אף מלמד על המגעים בין יהודים לערבים ועל היחסים בתוך הקהילה היהודית. סיפורה של טבריה ב-1934 מחייב בחינה מחדש של כמה הנחות קיימות ומחזק אחדות. למשל: הוא מלמד שאחוז הילדים היהודים שביקרו בבית ספר יסודי היה קטן מזה שנהוג לחשוב, ומן העבר השני הוא תומך במגמה עכשווית במחקר ההיסטורי המצביעה על התרומה החיובית והקונסטרוקטיבית של השלטון הבריטי לפיתוחה של הארץ ולכינונו של מינהל ראוי ומתפקד.