כמחצית מהטיפולים הכימותרפיים כוללים כיום תרכובות פלטינה, שנחשבות תרופות אנטי-סרטניות חזקות למדי. למרות השימוש הנפוץ בהן, הנובע מהשפעתן הטיפולית החזקה, יש להן גם חסרונות משמעותיים: הן גורמות לתופעות לוואי קשות, הן מחייבות אשפוז שכן הן ניתנות באינפוזיה, ומטופלים רוכשים עמידות מפניהן לאורך זמן. במסגרת המחקר שלנו הכנו ובדקנו תרכובות פלטינה חדשות שפועלות באמצעות מנגנונים חדשים להרג תאי הסרטן. בניגוד לתרכובות הקיימות, הדור החדש של התרכובות יכול לתקוף מספר מטרות בתא הסרטני בו זמנית. על ידי ריבוי מנגנוני ה"חיסול" של תאי הסרטן, התרכובות החדשות מקשות על הגידולים לפתח עמידות. הגברת יעילות התרופה תאפשר להקטין את המינונים הנדרשים ותמנע סבל מתמשך של המטופלים מתופעות הלוואי. בנוסף, ניתן יהיה לצרוך את התרכובות באופן אוראלי, ללא צורך באשפוזים תקופתיים. תוצאות המחקר מבטיחות. הכנו מספר תרכובות פלטינה חדשות אשר הראו פעילות כנגד מגוון של תאי סרטן. לחלק מן החומרים החדשים הייתה פעילות הרבה יותר טובה מזו של התרופה המשמשת בקליניקה, ציספלטין. מצאנו חומרים שפעילותם טובה פי 200-450 מזו של ציספלטין כנגד תאי סרטן המעי הגס והלבלב עם מוטציה שמאפיינת אחוזים גבוהים מתאי הסרטן. תרכובות אלו תוקפות בו זמנית מטרות שונות בתוך התא הסרטני ועל ידי כך מגבירות את הסיכוי להרג של התאים הסרטניים. בנוסף לתכנון ולהכנה של התרופות האנטי-סרטניות הפוטנציאליות ובדיקת היכולת שלהן להרוג תאים סרטניים, גם שפכנו אור על הדרך שבה התרכובות האלו פועלות בתוך התא ואילו מטרות הן תוקפות. המידע הזה חיוני על מנת שנוכל לתכנן תרופות אנטי-סרטניות עם תכונות משופרות.