מחקר בגובה העיניים
מחקר בגובה העיניים
עובדות ומספרים


גרייה חשמלית של חוט השדרה הקלה כאבים – בעיקר של מטופלים שתפסו את כאביהם כפחות חמורים או האמינו מראש ביעילות הטיפול
מטופלים שסבלו מכאבים טופלו בגרייה חשמלית של חוט השדרה לצורך שיכוך הכאב. תועלת הטיפול הושפעה מן הציפיות והתפיסות של המטופלים
כאב כרוני הוא אחת הבעיות הרפואיות הנפוצות ביותר. הרפואה מציעה פתרונות רבים, תרופתיים ואחרים, אך רבים מהחולים עדיין אינם זוכים למענה מלא. מחקר זה נועד לבחון כיצד תפיסות המטופל את הכאב ואת הטיפול משפיעות על תוצאות טיפול למיסוך כאב באמצעות גרייה חשמלית של חוט השדרה, וכיצד הן מושפעות ממנו. במחקר השתתפו 176 מטופלים עם כאב כרוני, שעברו תחילה השתלה ניסיונית זמנית של אלקטרודה שהמטופל יכול לשלוט בהפעלתה והמיועדת למסך את הכאב. המטופלים שעברו בהצלחה את ההשתלה הזמנית (113 מטופלים) עברו בהמשך השתלה קבועה של מתקן הכולל אלקטרודה לגרייה חשמלית של חוט השדרה. כל משתתפי המחקר נתבקשו למלא שאלונים בחמש נקודות בזמן: לאחר ההפניה להשתלה, כחודש עד חודשיים מאוחר יותר (אם נותר פרק זמן כזה לפני ההשתלה הזמנית), ימים ספורים לאחר ההשתלה הזמנית, ואז כחודשיים ושוב כשבעה חודשים אחרי ההשתלה הקבועה (או בזמן מקביל, למי שלא עברו השתלה קבועה). במקביל, מקצת המשתתפים עברו באותן נקודות זמן גם בדיקות המאפשרות להעריך את מידת הרגישות לכאב, באמצעות מדידות פיזיולוגיות של סף הכאב. המחקר הראה קשרים משמעותיים בין דירוגים של רמת הכאב; תפיסות של הכאב – עד כמה הוא כרוני, מה חומרת ההשלכות שלו, מה מידת השליטה של האדם על הכאב; דרכי התמודדות עם הכאב – כגון התמודדות פעילה, התעלמות מהכאב, תקווה ותפילה ועוד; ותפיסת מצב הבריאות, איכות החיים הקשורה לבריאות ורמת הסימפטומים הדיכאוניים. יחד עם זאת, לא נמצאו כמעט קשרים בין גורמים אלו לבין משתני סף הכאב. בבדיקה שנערכה לאחר כמה ימים של התנסות באלקטרודה הזמנית, ניכר שיפור במדדים רבים הקשורים לתפיסת הכאב, לרמות הסימפטומים הדיכאוניים ולאיכות החיים הקשורה לבריאות (אך לא במשתני סף הכאב) בקרב אלו שהמשיכו אחר כך להשתלה הקבועה. לעומת זאת, לא נמצא שיפור במשתנים אלו בקרב אלו שלא הופנו להשתלה זו. ממצאים אלו מתקפים את ההחלטה להמשיך בהליך. כחודשיים אחרי ההשתלה הקבועה, ניתן היה לראות שיפור ניכר במדדים רבים בקרב אלו שעברו את ההשתלה הקבועה. בקרב אלו שלא עברו השתלה זו, עקב כישלון ההשתלה הזמנית, לא ניכרה החמרה במצב הכאב, באיכות החיים ובבריאות, אך ניכרה עלייה בתפיסת הכאב ככרוני ובקבלתו כחלק מרכזי בחיים. בנקודת הזמן האחרונה במחקר, כשבעה חודשים בממוצע אחרי ההשתלה הקבועה, השיפור מתחילת המחקר היה מתון יותר, אך מצבם של המטופלים שהפעילו את האלקטרודה באופן סדיר היה בממוצע מעט טוב יותר מאשר בתחילת המחקר (כמה מהמשתתפים לא הפעילו את האלקטרודה בשלב זה – אם משום שהאפקטיביות פחתה, ואם משום שהיה צורך בהשתלה מחודשת בשל סיבוכים). המחקר זיהה שני סוגים עיקריים של מאפיינים שניבאו הצלחה רבה יותר של הטיפול: בראש ובראשונה, ציפיות גבוהות יותר מהטיפול; ושנית, השלכות חמורות פחות של הכאב על החיים ועל תפיסת העצמי בתחילת המחקר, לפני ההשתלות. ניתן להיעזר בממצאים אלו כדי לבחון את ההחלטה להפנות מטופלים להשתלה באופן כללי, וכן את ההחלטה להפנות מטופלים להשתלה הקבועה לאחר ההליך הניסיוני.