תאים בכלל, ותאים סרטניים בפרט, מקיימים תקשורת רצופה ואינטנסיבית עם סביבתם. תקשורת זו מבססת וקובעת מאפיינים מבניים והתנהגותיים של אותם תאים. תהליך ההתמרה הסרטנית – הפיכה של תאים תקינים לתאים סרטניים – מתאפיין בשיבושים בתקשורת של התא הסרטני עם סביבתו. תקשורת זו מתבצעת על ידי קולטנים (רצפטורים) הנמצאים בממברנת התא. לכן חשוב מאוד לזהות ולהבין את המנגנונים המולקולריים המווסתים את הביטוי ואת המיקום של קולטנים אלה. המחקר הנוכחי התמקד בקולטנים ממשפחת-העל של TGF-בטא. לקולטנים אלו יש חשיבות רבה בתהליכי התפתחות ובתהליכים סרטניים. במהלך המחקר הגענו לכמה ממצאים עיקריים: (1) זיהוי ואפיון של מנגנונים מולקולריים המווסתים את ההעברה של קולטנים אלה ממקום למקום בתא, ואת העברת האותות על ידיהם, בשלבים שונים של מחזור התא. (2) זיהוי ואפיון של המנגנונים המולקולריים הקובעים היכן על הממברנה של התא יימצא קולטן ה- TGF-בטא (מסוג I), ומתי ובאילו תנאים קולטן זה ייכנס לתוך התא; כמו כן בדקנו כיצד תהליכים אלו משפיעים על העברת אותות בתאים של סרטן השחלה. (3) זיהוי של מנגנונים מולקולריים המווסתים את הביטוי והעיבוד של שני קולטנים ממשפחת-העל של TGF-בטא: הקולטן BMPR2 והקולטן AMHR2. ספציפית, זיהינו מנגנון חדש של ויסות הביטוי של הקולטן (כלומר, באיזה קצב הקולטן מיוצר). נוסף על כך, זיהינו צימוד בין המנגנונים המווסתים את ההעברה התוך-תאית של קולטנים אלו ואת האוליגומריזציה שלהם, כלומר קשירה של כמה קולטנים זה לזה. הצימוד בין תהליכים אלה הוא הבסיס לבקרת האיכות של ייצור הקולטנים, וקובע, בסופו של דבר, את כמות הקולטנים הפעילים על גבי ממברנת התא ואת הרגישות של קולטנים אלה לציטוקינים. ממצאים אלה מרחיבים מאוד את ידיעותינו על משפחה חשובה של קולטנים, המעורבים בתהליכי התפתחות תקינים ובתהליכים סרטניים. התובנות שמקורן במחקר זה יקדמו עבודות נוספות, הן בתחום הביולוגיה של התא והן בתחום הרפואה.