מחקר זה בחן את טבעה של תופעת הפורמליזם במסגרת רטוריקה שיפוטית של פסקי דין של בית המשפט העליון הישראלי לאורך זמן. השאיפה לפורמליות, הבאה לידי ביטוי בממדים רבים, היא מאפיין בסיסי של המשפט בכל מופעיו, אך בתחום ההכרעות השיפוטיות בפסקי דין במהלך המאה האחרונה התפתחו תיאוריות שונות המאתגרות את הטענות השונות של המשפט לדגש על צורה ולא תוכן. ההשראה למחקר הייתה טענות שונות בשדה האקדמי המשפטי על ירידת הפורמליזם ועליית הערכים. המחקר ביקש לבחון באופן שיטתי ומורכב את טיבה של תופעת הפורמליזם והחריגה ממנו ובאיזו מידה אכן יש ירידה של פורמליזם משפטי לאורך זמן. בהתבסס על התיאוריה הקיימת, המחקר התייחס לתופעת הפורמליזם כמורכבת ופירק אותה לעשרה מדדים אשר נחלקו ל-29 משתנים שונים. במהלך המחקר הוכשרו סטודנטים למשפטים לקודד יותר מאלפיים דעות של שופטים בפסקי דין של בית המשפט העליון מקום המדינה ועד 2016 באופן אחיד כך שישקפו את רמת הפורמליזם בהתאם לכל המשתנים בכל פסק דין. כמו כן קודדו הסטודנטים בכל פסק דין 21 משתנים בלתי תלויים כגון אורך, מספר שופטים, מספר ציטוטים וכיוצא באלו. המחקר הראה כי הפורמליזם המשפטי על מדדיו השונים נשאר יציב באופן כללי ואינו יורד באופן משמעותי לאורך זמן. בשני מדדים של פורמליזם, בעניין השימוש בשפה אישית והאבחנה בין עובדות לנורמות, נמצאה אף עליה לאורך השנים. שני המדדים בהם אובחנה ירידה משמעותית בפורמליזם הם השימוש בתכליות ובעקרונות משפטיים וכן ההכרה בקיומו של שיקול דעת שיפוטי. המחקר מציע כי שינויים משמעותיים אלו התבססו בשל היותם מבטאים הבנייה מחדש של פורמליזם, אשר מתפתחת בעשורים האחרונים בהקשר התיאורטי של המשפט. השימוש בתכליות וההכרה בשיקול דעת עשויים להתפרש כאימוץ דגם חדש של פורמליזם משפטי, ועל כן אינם מבטאים ירידה בפורמליזם במובן של פניה לערכים חיצוניים או לפוליטיקה. המחקר השווה בין רמת הפורמליזם בתחום הפלילי והציבורי והראה כי בצד הרמה הגבוהה של פורמליזם כפי שצוין לעיל, בתחום הציבורי (בג"צ) הפורמליזם ירד באופן משמעותי יותר מזה הפלילי, תופעה המצביעה על גמישות גבוהה יותר של תחום משפטי זה העוסק בגבולות פעולה של הרשות הציבורית לעומת התחום הפלילי העוסק בהגבלת פעולות האזרח הפרטי. עליה קלה של פורמליזם נמצאה בעשור האחרון וייתכן שהיא קשורה בפרישתו של הנשיא אהרון ברק ובמינויים של שופטים חדשים לבית המשפט העליון הישראלי. מאגר הנתונים שנאסף בהקשר לפורמליזם המשפטי ימשיך לשמש את החוקרות לבחינה השוואתית של רמת הפורמליזם בתחומים שונים של המשפט, לבחינת הקשר בין תנודות בפורמליזם ובין משתנים אחרים זולת הזמן, ליצירת פרופילים של שופטים מבחינת מנעד הפורמליזם שלהם וכן לבחינת היחס בין פורמליזם ב"מקרים קשים" ותקדימיים, המוכרים בספרות המשפטית, ובין פורמליזם בפסקי דין אקראיים כפי שנבחרו במחקר זה. מאגר נתונים זה עשוי לשמש גם חוקרים נוספים לבחינת תופעות אחרות הקשורות לשינויים ברטוריקה משפטית.