מחקר בגובה העיניים
מחקר בגובה העיניים
מפעל ייחודי של הקרן הלאומית למדע שמטרתו להנגיש את הישגי המחקרים הממונים על ידה לציבור הרחב.עובדות ומספרים


בחירות לא רציונליות בהחלטות מבוססות ניסיון
מחקרים רבים מצביעים על כך שבחירות שאנשים מבצעים אינן תואמות את ניבויי התיאוריות הכלכליות לגבי התנהגותם. המחקר שלנו התמקד במקרה כזה, שבו העדפותיהם של אנשים בין שתי אפשרויות משתנות כאשר מוצגת להם אפשרות שלישית, פחות טובה.
תאוריות כלכליות רבות מנבאות שכאשר אנשים נדרשים לבחור אחת מבין מספר אפשרויות בעלות מאפיינים הסתברותיים כגון הימורים, הגרלות והשקעות, הם מחשבים את התועלת של כל חלופה (באמצעות מכפלת הרווח הצפוי בסיכוי לקבלו), ובוחרים באפשרות בעלת התועלת הגבוהה ביותר. מנגד, מחקרים רבים מצביעים על כך שבחירות שאנשים מבצעים בפועל שונות מהבחירות שאותן היו מקבלים אם היו פועלים על פי ניבויי התיאוריות הכלכליות. "אפקט המשיכה" הוא דוגמה בולטת לכך שאנשים אינם בוחרים בצורה "כלכלית" – ההעדפות שלהם בין שתי אפשרויות משתנות כאשר מוצגת להם אפשרות בחירה נוספת, פחות טובה. אפקט המשיכה סותר את הניבויים של התיאוריות הכלכליות מכיוון שאם אנשים אכן היו בוחרים באפשרות עם התועלת הגבוהה ביותר, הוספת אפשרות טובה פחות לא אמורה הייתה להשפיע על הבחירות שלהם. כך למשל, נערך ניסוי שבו אנשים בחרו בין הגרלות. כאשר הבחירה הייתה בין (1) סיכוי של 10% להרוויח 32 דולר לבין (2) סיכוי של 90% להרוויח 3 דולר, 43% מהמשתתפים בחרו באפשרות השנייה. אולם, כאשר נוספה אפשרות בחירה שלישית, (3) סיכוי של 90% להרוויח 2 דולר, אחוז המשתתפים שבחרו באפשרות השנייה עלה ל-68%, על אף שהאפשרות שנוספה פחות טובה מהאפשרות השנייה. מצב זה, שבו הוספת אפשרות טובה פחות מאפשרות קיימת גורמת לאפשרות הקיימת להיות אטרקטיבית יותר ולהיבחר יותר, אינו עולה בקנה אחד עם תחזיות התיאוריות הכלכליות. עד כה, אפקט המשיכה נחקר רק בתנאים של בחירה מבוססת-תיאור, שבה המשתתפים קיבלו תיאור מדויק של אפשרויות הרווח וסיכויי הזכייה בכל הגרלה בטרם בחרו בין ההגרלות. במחקר שלנו בחנו לראשונה אם אפקט המשיכה מתקבל גם בקבלת החלטות מבוססת-ניסיון, כלומר בהחלטות בהן אנשים אומדים את הרווח הצפוי ואת סיכויי הזכייה על פי הניסיון שצברו עם אפשרויות הבחירה. שאלה זו היא שאלה חשובה, הן מבחינה מחקרית והן מבחינה יישומית, מכיוון שבחירות רבות שאנו מבצעים הן בחירות מבוססות-ניסיון, ומכיוון שמחקרים קודמים מראים כי דפוסי הבחירה בהחלטות מבוססות-ניסיון שונים לעיתים קרובות מדפוסי הבחירה בהחלטות מבוססות-תיאור. בסדרת ניסויים שערכנו, אנשים ביצעו בחירות מרובות בין אותן אפשרויות הגרלה. כך, על אף שלא ניתן להם כל מידע לגבי אפשרויות הבחירה, הם למדו את אפשרויות הרווח ואת הסיכויים לזכות בכל הגרלה מתוך הניסיון שצברו. ממצאי המחקר מראים שאפקט המשיכה אמנם מתקיים בבחירה מבוססת-ניסיון אך במידה פחותה מאשר בבחירה מבוססת-תיאור. זאת, משום שכאשר אנשים מעריכים את אפשרויות הרווח ואת הסיכוי לזכות, קשה להם יותר לזהות שאפשרות בחירה מסוימת טובה יותר מאפשרות בחירה אחרת, מה שמקשה על אפקט המשיכה להתקיים. עם זאת, הממצאים מראים כי אנשים שזיהו שאפשרות בחירה אחת טובה יותר מהאחרת, הדגימו את אפקט המשיכה, כלומר נטו לבחור יותר באפשרות הטובה יותר.