לצייר היהודי-פולני שמואל הירשנברג (1865-1908) שמור מקום של כבוד בהתחדשות האמנות היהודית של המאות האחרונות. על אף שלאורך השנים הוא זכה לעיונים שונים על ידי חוקרים שונים מארצות שונות, כשיצאנו למסע המחקר הזה הערכנו שיש לבחון מחדש ומקרוב את המפעל האמנותי שלו ללא נטיות אידיאולוגיות. חוקרים נוהגים לייחס לבואו לירושלים בשנת 1907 על מנת ללמד בבצלאל משקל מכריע בהבנת התפתחותו. אכן, הייתה זו החלטה משמעותית עבורו, וישנן עבודות שונות ומגוונות המעידות על כך, אך ההחלטה אינה יכולה להאפיל על כל השינויים בחייו ובעבודותיו מאז שנות השמונים של המאה ה-19. במחקר זה ביקשנו לענות על מספר שאלות: כיצד ניתן להבין את העבודה האמנותית של שמואל הירשנברג וכיצד ניתן להעריך את ההשפעה של ההקשר היהודי-פולני שבו חי ופעל? כיצד הלימודים שלו מחוץ למסגרת הפולנית – בראש וראשונה במינכן – עיצבו את יצירתו האמנותית? כיצד נתקבלו עבודותיו בחייו ולאחר מותו? כדי לענות על שאלות אלה, השקענו רבות בעיון מעמיק בכל אחת מעבודותיו של האמן. עבודות אלה נמצאות במדינות שונות – ישראל, פולין, שווייץ, צרפת, גרמניה, אנגליה, רוסיה וארה"ב – דבר שדרש מאתנו ביקורים כמעט בכל אחד מארצות אלה כדי לצפות בעבודות מקרוב ובאופן עצמאי. בנסיעות אלה הגענו לעבודות שטרם פורסמו ולאחרות שאפשרו לנו להבין טוב יותר את ההתפתחות האמנותית של הירשנברג. לצד הבדיקה האישית של העבודות, הקדשנו זמן רב לריכוז כל הנכתב עליו בכתבי עת ובעיתונות בשפות שונות – פולנית, יידיש, עברית, גרמנית ואנגלית. כתוצאה מכך, היום אנחנו יכולים להעריך בצורה בהירה יותר את ההקשר התרבותי שבו פעל הירשנברג, את יחסיו עם אמנים יהודים ולא יהודים ואת השפעתו על חוג האמנים היהודים-פולנים. יתרה מזו, העיון האינטנסיבי בעבודותיו חשף בפנינו מגוון הרחב של השפעות שספג והפנים, אם בסגנון ואם באיקונוגרפיה. הירשנברג זכה בחייו להכרתם של מנהיגים ציונים שונים ואנשים בעלי יכולת בחברה היהודית בפולין. הם ראו בעבודותיו התגלמות של המאוויים הנפשיים של העם היהודי, וביטוי נאמן למצבו ולגורלו הקשה. המחקר שלנו מראה שההתייחסות לעבודותיו לא פסקה עם פטירתו. במרוצת המאה העשרים, אמנים שונים כמו מרק שאגאל, ארתור שיק, נתן רפפורט ויוסל ברגנר קיבלו השראה מעבודותיו, סופרים התייחסו אליהן ויחידים ומוסדות הפכו אחדות מהן לאיקונים של החוויה היהודית המודרנית. אנו שואפים להציג תופעות אלה ואחרות במונוגרפיה שתדון בהרחבה בהתפתחותו של הירשנברג כאמן, מילדותו ועד לפטירתו. המונוגרפיה תראה שהיצירתיות שלו מרחיקה לכת הרבה מעבר לדימוי שלו כאמן של החוויה היהודית של דורו; היא תחשוף את הפנים הרבות של האמן שהשכיל לשלב בתוך עבודתו שלל רחב השפעות תרבותיות ואמנותיות.