בין פרשני המקרא היהודיים בולטת דמותו של רש"י, אשר יותר מכל אדם אחר היה אחראי לאופן שבו הבינו היהודים את התורה. במשך יותר מתשע מאות שנה נודע לרש"י תפקיד מפתח בעיצובן של תפיסות מקיפות ביחס לעצם יסודותיה של היהדות. פירוש רש"י לתורה נחקר באופן מעמיק, ואולם מחקרים בודדים להפתיע הוקדשו לבדיקת התגובות שלהן זכה, במיוחד באזורים השונים מן הסביבה הצפון-צרפתית (אשכנזית) שבה צמח. המחקר שלי עסק בהיבטים מגוונים של שאלה זו. מתוך נקודת מבט זו, המחקר האיר השקפות שונות ומגוונות ביחס לאופייה של היהדות הצומחות מתוך המפגש המרתק של הוגים ופרשנים שונים עם פירושו של רש"י לספר היסוד של היהדות. לתוכנית המחקר היו מספר מטרות. אחת מהן הייתה הפניית הזרקור על מסורת שהוזנחה במחקר עד עתה, של פירושים שחוברו לאורך הדורות על פירוש רש"י לתורה – "פירושי-על" או סופרקומנטרים. פריחתה של ספרות עצומת היקף זו היא סימן מובהק שפירוש רש"י התקבל כקריאה סמכותית-קנונית של התורה. יחד עם זאת, המוקד העיקרי של המחקר הוקדש לבחינתם של חיבורים ימי-ביניימיים הנוקטים בקו ביקורתי ביחס לפירוש רש"י, תוך שהם מביעים הסתייגויות – לעתים חריפות ביותר בניסוחן – ביחס לדרכו הפרשנית של מי שנחשב "רבן של ישראל".