מחקר בגובה העיניים
מחקר בגובה העיניים
עובדות ומספרים


איך אנשים מעריכים את גילם ולמה זה חשוב
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם האופן שבו אנשים מעריכים את גילם מבחינה סובייקטיבית ואת מספר השנים שנותרו להם לחיות עשוי לחזות ירידה תפקודית באופן יעיל יותר מאשר גילם האובייקטיבי. המחקר הראה כי התשובה לכך חיובית
גיל כרונולוגי הוא גורם משמעותי בניבוי של המצב הבריאותי והתפקודי של אנשים זקנים. לאחרונה הוצע כי הערכות סובייקטיביות של גיל ושל קרבה למוות (מספר השנים שנותרו לאדם לחיות) עשויות לשמש מדד טוב יותר מהגיל הכרונולוגי לבחינת התפקוד בגיל המבוגר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם הערכות סובייקטיביות של גיל ושל קרבה למוות עשויות לחזות ירידה תפקודית במשך הזמן, לזהות גורמים אשר עשויים למתן את יעילות הניבוי של ההערכות וכן לתאר את הגורמים שאנשים מביאים בחשבון כשהם מבצעים הערכות שכאלה. במחקר זה נעשה שימוש בשני מאגרים ישראליים: המדגם הראשון, שנאסף במיוחד לצורך המחקר, כלל דיירים בבתי דיור מוגן ובבתי אבות. המדגם השני נלקח מתוך מאגר SHARE-Israel, מאגר ארצי של ישראלים בני 50 ומעלה ובני זוגם המתגוררים בקהילה, אשר רואיינו בשלושה גלים. השערת המחקר הראשונה הייתה כי גיל סובייקטיבי וקרבה סובייקטיבית למוות ינבאו ירידה תפקודית במידה גבוהה יותר מגיל כרונולוגי. השערה זו אוששה באופן חלקי במדגם החדש ואוששה לחלוטין במאגר של SHARE-Israel . השערת המחקר השנייה הייתה כי שינויים לאורך זמן בתפיסת הגיל הסובייקטיבי ובקרבה הסובייקטיבית למוות ישתקפו גם בשינויים במדדי תפקוד אובייקטיביים. ממצאי המחקר הראו כי במדגם הקיים, התנודות לאורך זמן בתפיסה הסובייקטיבית של הקרבה למוות היו קשורות לשינויים תואמים במדדי התפקוד. ממצא זה לא שוחזר במאגר החדש. ההשערה השלישית התייחסה לגורמים שאנשים מביאים בחשבון כשהם מבצעים הערכה ביחס לזמן שנותר להם לחיות. ממצאי בדיקה זו הראו כי אנשים מצביעים על גורמים שמשפיעים על ההערכה לזמן שנותר להם לחיות באופן שתואם את המחקר על גורמים אלה. עם זאת, לחלק מהמשתנים אנשים מייחסים משקל רב ממה שמראים המחקרים בתחום. תוצאות המחקר חשפו מספר ממצאים מעניינים וחדשים באשר לתפיסות כלפי הזדקנות ולקשר שלהן לתפקוד במחצית השנייה של החיים. נראה כי לגיל סובייקטיבי ולקרבה סובייקטיבית למוות יש תפקיד משמעותי בניבוי התפקוד בעתיד. ואולם, קצב ההשתנות של הגיל הסובייקטיבי ושל הקרבה למוות לא ניבא בכל המקרים את התפקוד הממשי. לממצאי המחקר השלכות חשובות הן ברמה התיאורטית והן ברמה הפרקטית. נראה כי גיל סובייקטיבי וקרבה סובייקטיבית למוות יכולים לשמש כלי אבחוני לזיהוי אותות מצוקה ראשוניים של בעיות תפקודיות אצל אנשים זקנים. מחקרים עתידיים יצטרכו להתמקד בתוכניות התערבות אשר יסייעו לאנשים זקנים לשנות את תפיסתם ביחס להזדקנות ובכך לשפר את איכות חייהם.